Vayedaber

Simple Havroutah

Sanhedrine

Daf 73b

מִשּׁוּם דְּהַאי לָאו אוֹרְחֵיהּ הוּא, וְהָא קָא פָגֵים לַהּ. אֲבָל שְׁאָר עֲרָיוֹת דְּאוֹרְחַיְיהוּ, וְלָא נְפִישׁ פִּיגְמַיְיהוּ, אֵימָא לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ''חֵטְא''.

Traduction

one might say that these two alone are saved at the cost of their respective attackers’ lives, because for this one it is not his natural way, and that one he degrades. But one who rapes one of the other women with whom relations are forbidden, whose natural way is to engage in intercourse with a man, and their degradation is not great, one might say that their attackers may not be killed. Therefore, the Merciful One wrote ''sin'' to include in this halakha the other women with whom relations are forbidden.

Rachi non traduit

דאורחייהו. בבעילות:

ולא נפיש פגמייהו. כארוסה שחביבה ויעלת חן על הארוס ועכשיו מתגנה עליו אבל שאר עריות פנויות בתולות לא מפגמי כולי האי וכן נשואות בעולות לא מפגמי כולי האי כמו ארוסה:

Tossefoth non traduit

משום דהאי לאו אורחיה והאי קא פגים לה. לאו פירכא גמורה היא דאיכא למימר אידך יוכיח וכי האי גוונא בפרק כיצד צולין (פסחים דף עז. ושם) גבי תמיד ופסח דדחו שבת וטומאה ולא יליף מינייהו שאר קרבנות צבור:

וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''חֵטְא'', הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ חַיָּיבֵי לָאוִין. כְּתַב רַחֲמָנָא ''מָוֶת''.

Traduction

And had the Merciful One wrote only ''sin,'' I would say that this applies even to women who are forbidden only by a mere prohibition, that they too are to be saved even at the cost of their attackers’ lives. Therefore, the Merciful One wrote ''death,'' to teach us that this halakha applies only to transgressions that are punishable by the death penalty.

וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''מָוֶת'', הֲוָה אָמֵינָא: חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין – אֵין, חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת – לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ''חֵטְא''.

Traduction

And had the Merciful One wrote only ''death,'' I would say that those women who are forbidden to him by a prohibition the violation of which renders him liable to a court-imposed death penalty are indeed to be saved even at the cost of their attackers’ lives, as these are very serious sins, for which they are punished by the court. But those women who are forbidden to him by the type of prohibition the violation of which renders him liable to receive karet, a punishment from God, are not to be saved at the cost of their attackers’ lives. Therefore, the Merciful One wrote ''sin,'' to teach that this halakha applies even to prohibitions that are punishable by karet.

וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ''חֵטְא מָוֶת'', וְלָא בָּעֵי ''נַעַר'' וְ''נַעֲרָה''? אִין, הָכִי נָמֵי. וְאֶלָּא ''נַעַר'' ''נַעֲרָה''? חַד לְמַעוֹטֵי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְחַד לְמַעוֹטֵי בְּהֵמָה וְשַׁבָּת.

Traduction

The Gemara challenges: But let the Merciful One write only ''sin worthy of death'' and it would no longer be necessary to specify na’ar and ''na’ara.'' The Gemara explains: Yes, this is indeed so; the words ''sin worthy of death'' suffice to include all those who are included in this halakha. But na’ar and ''na’ara'' are mentioned here not to include a case, but rather to exclude a case. One serves to exclude someone who seeks to worship idols, and one serves to exclude someone who seeks to sodomize an animal or desecrate Shabbat, teaching that these transgressors are not killed in order to prevent them from transgressing.

Rachi non traduit

ונכתב חטא מות. דאתרבו לה כריתות ומיתות ב''ד ולא בעי נער ונערה שהרי הן בכלל:

חד למעוטי עבודת כוכבים. דסד''א תיתי בק''ו כדלקמן:

וחד למעוטי בהמה. משום דדמי לעריות ושבת כדי נקטיה ואגב גררא איידי דתנן במתני' מיהו קרא לא בעי למעוטי דכיון דאמעיטא עבודת כוכבים מהיכא תיתי שבת הא לא סלקא דעתין לאתויי אלא בחילול חילול מעבודת כוכבים כדלקמן דרבי שמעון לקמן הוא (דף עד.):

Tossefoth non traduit

חד למעוטי עובד ע''ז וחד כו'. אי לאו כתיב אלא חד הוה מוקמינן ליה למעוטי בהמה ושבת ותימה דבהמה ושבת היכי ממעט מחד וטפי היה נראה לומר דמחד ממעט ע''ז ושבת וא''ת ולמה לי קרא למעוטי שבת הא מציל גופיה קא מחלל שבת דחובל בחבירו ואיך יחלל שבת להציל חבירו מחילול שבת דאין זה מקלקל בחבורה דאיכא תקוני גברא כיון דמיחייב מיתה כדפריך באחד דיני ממונות (לעיל סנהדרין דף לה. ושם) וי''ל דמ''מ ס''ד דגזירת הכתוב כרבי אלעזר בר''ש:

וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, דְּאָמַר: עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה נִיתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ, לְמָה לִי? חַד לְמַעוֹטֵי בְּהֵמָה, וְחַד לְמַעוֹטֵי שַׁבָּת.

Traduction

The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Shimon ben Yoḥai, who says that an idol worshipper must be saved from transgressing even at the cost of his life, why do I need the two terms na’ar and ''na’ara''? The Gemara answers: One serves to exclude someone who seeks to sodomize an animal, and one serves to exclude someone who seeks to desecrate Shabbat.

סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: תֵּיתֵי שַׁבָּת מֵ''חִילּוּל'' ''חִילּוּל'' מֵעֲבוֹדָה זָרָה.

Traduction

The Gemara explains why both are needed: It might enter your mind to say that the halakha with regard to one who desecrates Shabbat can be derived from the halakha with regard to idol worship by way of a verbal analogy between the word ''desecration'' mentioned in connection with Shabbat and the word ''desecration'' mentioned in connection with idol worship. Consequently, you might think that one who seeks to desecrate Shabbat must also be saved from transgressing even at the cost of his life. Therefore, a special derivation was necessary to teach that a potential Shabbat desecrator is not to be saved at the cost of his life.

Tossefoth non traduit

חילול חילול מע''ז. כל הני דלקמן בפרק הנשרפין (סנהדרין דף פג.) דכתיב בהו חילול לא גמרינן מע''ז אלא שבת דשבת וע''ז כתיב בהו חילול במקום מיתה:

וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת נִיתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ, דְּאָתְיָא שַׁבָּת מֵ''חִילּוּל'' ''חִילּוּל'' מֵעֲבוֹדָה זָרָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? חַד מִיעוּט לְמַעוֹטֵי בְּהֵמָה, וְאִידַּךְ – אַיְּידֵי דִּכְתַב רַחֲמָנָא ''נַעַר'', כְּתַב נָמֵי ''נַעֲרָה''.

Traduction

The Gemara asks: And according to the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who says that one who comes to desecrate Shabbat must be saved from transgressing even at the cost of his life, because the halakha with regard to one who desecrates Shabbat can be derived from the halakha with regard to idol worship by way of a verbal analogy between the word ''desecration'' mentioned in connection with Shabbat and the word ''desecration'' mentioned in connection with idol worship, what is there to say? The Gemara answers: One exclusion serves to exclude someone who seeks to sodomize an animal; and as for the other, since the Merciful One wrote na’ar, He also wrote ''na’ara.'' That is to say, the form in which the word is written in this verse and the form in which it is read do not teach two separate halakhot.

Rachi non traduit

איידי דכתב נער. להביא את הזכור כתב נערה כלומר כפשטיה דקרא דעל כרחיה נערה קרינא ביה דהא בנערה משתעי ולנערה לא תעשה דבר:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הָאוֹמֶרֶת ''הַנִּיחוּ לוֹ'' שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנָּה. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי?

Traduction

§ The baraita cited previously teaches: Rabbi Yehuda disagrees with the Rabbis and says: Also, if the betrothed young woman says to those who come to rescue her: Let the rapist be, she is saying this so that he should not kill her, and therefore the rapist is not killed. The Gemara asks: With regard to what do they disagree?

אָמַר רָבָא: בְּמַקְפֶּדֶת עַל פִּיגְמָהּ, וּמַנִּיחָתוֹ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנָּה. רַבָּנַן סָבְרִי: אַפִּיגְמָא קָפֵיד רַחֲמָנָא, וַהֲרֵי מַקְפֶּדֶת עַל פִּיגְמָהּ. וְרַבִּי יְהוּדָה: הַאי דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא קַטְלֵיהּ – מִשּׁוּם דְּמָסְרָה נַפְשַׁהּ לִקְטָלָא. הָא לָא מָסְרָה נַפְשַׁהּ לִקְטָלָא.

Traduction

Rava says: They disagree about the case where the young woman is particular about the degradation that she is to suffer as a result of the rape, but nevertheless she allows him to rape her so that he should not kill her. The Rabbis maintain that the Torah is particular about her degradation, which is why the rapist may be killed, and she too is particular about her degradation. And Rabbi Yehuda maintains that the Merciful One says that a rapist must be killed because his victim is prepared to sacrifice her life rather than yield to rape. The woman in this case, however, who asks that the rapist not be harmed, is not prepared to sacrifice her life, and therefore her rapist may not be killed.

Rachi non traduit

במקפדת על פגמה. דאי בשאינה מקפדת לא קאמרי רבנן למקטליה משום עבירה דלא חמיר מעבודת כוכבים ושבת:

אפגמה קפיד רחמנא. מדלא כתיב בהאי קרא אלא מידי דפגמה שמע מינה אפגמה קפיד:

דמסרה נפשה לקטלא. שיש צנועות שמוסרין עצמן למות שיהרגנה ולא תבעל לו ואמרה תורה הציל דמה ודמו:

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל נָמֵי קָא פָגֵים לַהּ! אֲמַר לֵיהּ: אַפִּיגְמָא רַבָּה קָפֵיד רַחֲמָנָא, אַפִּיגְמָא זוּטָא לָא קָפֵיד רַחֲמָנָא.

Traduction

Rav Pappa said to Abaye: If the reason that the rapist may be killed is the woman’s degradation, as claimed by the Rabbis, a High Priest also degrades a widow when he engages in intercourse with her, as he makes her a ḥalala, a woman who is disqualified from marrying a priest. Why then is she not saved even at the cost of her attacker’s life? Abaye said to Rav Pappa: For a great level of degradation, involving karet and potentially a child that is a mamzer, the Merciful One is particular; but for a small level of degradation, as in the case of a ḥalala, the Merciful One is not particular.

Rachi non traduit

הא קא פגים לה. ואי טעמא דקרא משום פגימה היא אמאי אמעיטו חייבי לאוין ואדרבנן קא פריך דאמרי טעמא משום פגמה הוא:

אפגמה רבה. כגון עריות דכריתות שהן חמורות והויא חרפתה מרובה שהולד ממזר ונעשית זונה בבעילתו אבל כהן גדול באלמנה אינה נעשית זונה אלא חללה:

''חֵטְא'' – אֵלּוּ חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת. וּרְמִינְהוּ: וְאֵלּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס – הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ.

Traduction

§ The baraita taught that the word ''sin'' is referring to women who are forbidden to a man by a prohibition the violation of which renders him liable to receive karet. From here it is derived that a man who attempts to rape a woman who is forbidden to him under penalty of karet may be killed. The Gemara raises a contradiction between this and what is taught in a mishna (Ketubot 29a): These are the cases of young women for whom there is a fine paid to their fathers by one who rapes them, and the list includes: One who engages in intercourse with his sister. One who engages in intercourse with his sister is punished with karet, and accordingly, a woman being raped by her brother may be saved even at the cost of her brother’s life. Whenever one is liable to be killed at the hands of people, even if the transgressor is not killed, the transgressor is exempt from paying any fine or payment. Therefore, since one attempting to rape his sister may be killed, he should be exempt from the fine ordinarily imposed upon a rapist.

Rachi non traduit

הבא על אחותו. כלומר אפילו בא על אחותו דלא קרינא בה ולו תהיה לאשה אפילו הכי קרינא בה ונתן האיש השוכב עמה דאתרבי מקראי בכתובות (דף כט:) ואע''ג דחייב כרת לא מפטר מתשלומין ואי ניתן להצילה בנפשו אמאי משלם הרי מיתה ותשלומין יש כאן ואע''ג דלא אקטול פטור מתשלומין כדקיימא לן (שם ד' לה.) בכל חייבי מיתות בית דין שוגגין דנפקא לן מדתניא דבי חזקיה מה מכה בהמה לא חלקת בה כו' אף מכה אדם לא תחלוק בו וכו':

אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא: מִשְּׁעַת הַעֲרָאָה דְּפַגְמַהּ, אִיפְּטַר לֵהּ מִקְּטָלָא. מָמוֹנָא לָא מְשַׁלֵּם עַד גְּמַר בִּיאָה.

Traduction

The Sages stated this solution before Rav Ḥisda: From the time of the initial stage of intercourse, when he has already degraded her, as she is considered to have engaged in intercourse from that time, he is already exempt from being killed, as it was taught in a baraita that once the sin has been committed, and the woman has been degraded, the rapist may no longer be killed. But he does not become obligated to pay any money until the conclusion of the act of intercourse, when the signs of her virginity are completely taken away. Since the two types of liability are not incurred simultaneously, there is no exemption from paying the fine.

Rachi non traduit

משעת העראה. קרי ליה נבעלה ואפגימה במקצת ושוב אין מצילין אותה מגמר ביאה בנפשו וקנסא לא מיחייבי אלא משום גמר ביאה שהוא מוציא בתולי' והאי גמר ביאה לאו דווקא ביאת המירוק שהיא מזריע דקרא אבתולים קפיד דכתיב (דברים כב) נערה בתולה אשר לא אורסה אלא גמר ביאה דהכא הכנסת עטרה היא:

Tossefoth non traduit

ממונא לא משלם עד גמר ביאה. פי' בקונטרס שהוא מוציא בתוליה וקשה דבלא השרת בתולים נמי משלם קנס כדאמר בפ''ק דקדושין (דף ט:) באו עליה עשרה בני אדם ועדיין היא בתולה רבי אומר הראשון בסקילה וכולן בחנק ואמרינן מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי ובפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נט. ושם) מוקמינן ולו תהיה לאשה באשה הראויה לו פרט לאלמנה לכהן גדול בבא עליה שלא כדרכה אלא הכא היינו טעמא דלא משלם אתחילת ביאה משום דקם ליה בדרבה מיניה הלכך לא משלם הכא עד גמר ביאה אבל בעלמא משלם קנס משעת העראה וי''מ דלא אתרבאי העראה כגמר ביאה [אלא] לענין עריות וחייבי לאוין ועשה ויבמה ואשה לבעלה בפ' הבא על יבמתו (יבמות ד' נה.) אבל לענין קנס לא איתרבאי וא''ת על כרחיך למ''ד העראה זו הכנסת העטרה אי אהעראה לא מיחייב הא בגמר ביאה לאו בתולה היא הא לאו פירכא היא דאהכי חייב רחמנא תדע מדלא ילפינן העראה מנערה המאורסה דאי אהעראה פטור בגמר ביאה היכי מחייב הא לאו בתולה היא אלא בהכי חייב רחמנא ומיהו בירושלמי דכתובות משמע דאהעראה משלם קנס דאמרינן הערו בה עשרה ועדיין היא בתולה כולהו משלמין קנס:

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: הַעֲרָאָה זוֹ נְשִׁיקָה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: הַעֲרָאָה זוֹ הַכְנָסַת עֲטָרָה – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

Traduction

Rav Ḥisda said to those Sages: This works out well according to the one who says that the definition of the initial stage of intercourse is a kiss, i.e., external contact of the sexual organs, as it is inevitable that there will be some slight penetration. But according to the one who said that the definition of the initial stage of intercourse is the insertion of the corona, what is there to say? This stage takes away the woman’s virginity. From the time of the initial stage of intercourse she is no longer a virgin, and he becomes liable to pay the fine at the very moment that he may be killed in order to save him from his transgression.

Rachi non traduit

הניחא למאן דאמר. ביבמות (ד' נה:) העראה דהויא כבעילה היינו נשיקת אבר איכא לאוקומה דפגימה היא דמיקרי בעולה ועדיין בתוליה לא יצאו לאיחיוביה קנסא דחמשים:

אלא למאן דאמר העראה. שעשה הכתוב בכל התורה כבעילה זו הכנסת עטרה וגמר ביאה כגון דשפחה חרופה דכתיב בה שכבת זרע (ויקרא י''ט:כ') היינו ביאת המירוק אין כאן הערא' פגם בלא הוצאת בתולים ונמצאו מיתה דניתן להציל ותשלומין באין כאחד:

אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ.

Traduction

Rather, Rav Ḥisda says: The mishna should be understood as referring to a case where the brother first engaged in intercourse with his sister in an atypical manner, i.e., anal intercourse. With this intercourse he degraded her, but she is still considered a virgin. Afterward, he again engaged in intercourse with her in a typical manner. Only at that point did he become liable to pay the fine paid by one who engaged in intercourse with a virgin and took away her virginity. But he could not then be killed, as she had already been degraded, so there is no exemption from the fine.

Rachi non traduit

שבא עליה. הוא או אחר כבר שלא כדרכה וחזר ובא עליה כדרכה דלא ניתן בביאה זו להצילה בנפשו שכבר נפגמה:

רָבָא אָמַר: בְּמַנִּיחָתוֹ, שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנָּה, וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא.

Traduction

Rava says: The mishna is referring to a case where the sister allows her brother to rape her and asks that he not be harmed so that he should not kill her, and it is taught in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who says that in such a case she is not to be saved at the cost of her brother’s life.

Rachi non traduit

ר''י היא. דאמר לא ניתן להצילו בנפשו:

Tossefoth non traduit

במניחתו שלא יהרגנה ורבי יהודה היא. לא לגמרי כוותיה דהא קתני נערה אין קטנה לא ולרבי יהודה אפילו קטנה כדמוכח בפרק אלו נערות (כתובות כט. ושם):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source